פטרגיום

מהו פטריגיום?
פטריגיום הוא מצב בו רקמה מלחמית העין צומחת על פני בקרנית ומתחילה לכסות חלקים ממנה.
מהם הגורמים לפטריגיום?
ברוב המכריע של המקרים, הפטריגיום נגרם על ידי חשיפה ממושכת לקרינת שמש או קרינת אולטרא-סגול. גם גירוי כרוני בשל עין יבשה עלול לתרום להתקדמות המחלה.
מהו מהלך המחלה?
הפטריגיום יכול להישאר קטן ולא משמעותי במשך שנים, אולם עלול גם להתקדם ולכסות חלקים גדולים מקרנית העין. במקרים קיצוניים עלול הפטריגיום לכסות את ציר הראיה או לעוות את הקרנית ולפגוע בחדות הראיה.
מהו הטיפול?
הטיפול היחידי המקובל כיום בפטריגיום הוא ניתוח.
מתי לנתח?
החלטת החולה- ברוב המכריע של המקרים החולה מחליט אם ומתי לעבור את הניתוח. לרוב, הסיבה הינה פגיעה אסטטית אשר אותה המטופל רוצה למנוע.
שיקולי הרופא- במקרים של פטריגיום משמעותי, עשוי הרופא להמליץ על הניתוח.
מקרים אלו כוללים: פגיעה בציר הראיה, עיוות הקרנית, או לפני ניתוח קטרקט באותה העין.
ההכנות לניתוח
לפני הניתוח יש להביא מכתב מהרופא המטפל המפרט את מצבך הגופני, תרופות אשר אתה נוטל ורגישויות אם ישנן. לעיתים תתבקש להביא בדיקות דם, אק"ג וצילום חזה. יש להמשיך את נטילת התרופות גם ביום הניתוח אלא אם ימסרו הוראות אחרות על ידי הרופא. אין לאפר את העיניים ביום הניתוח. יש לבוא לניתוח עם מלווה.
מהלך הניתוח
ברוב המכריע של המקרים הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית, ולעיתים נדירות מאד בהרדמה כללית. במהלך הניתוח משתמש המנתח במכשור עדין במיוחד והוא נעשה תחת תאורת מיקרוסקופ. במהלך הניתוח מוסר הפטריגיום מעל פני הקרנית. לעיתים מבוצעים תפרים בלחמית. בתום הניתוח העין נחבשת בתחבושת עד ליום המחרת.
לאחר הניתוח
בשעות ובימים הראשונים שלאחר הניתוח צפויים כאבים בעין. את התחבושת יש להסיר מהעין רק ביום המחרת. לאחר הסרת התחבושת יש להתחיל בטיפול התרופתי (טיפות עיניים ו/או משחה) שאותן יש לקחת לפי הנחיות הרופא. לאחר הניתוח תתבקש/י להגיע לביקורת לפי הנחיות הרופא.
סיכוני הניתוח
בימים הראשונים לאחר הניתוח יתכנו כאבים, אודם בעין, סנוורים וטשטוש ראיה קל. תופעות אלו חולפות לרוב תוך מספר ימים עד מספר שבועות. במקרים נדירים ביותר עלולים להתרחש דימום, זיהום או סיבוכים אחרים העלולים לפגוע בראיה ובשלמות העין. צמיחה מחודשת של הפטריגיום תיתכן, אולם בשיטות הניתוח הקיימות היום, שיעור הפטריגיום החוזר הוא 10-5% בלבד.