ישנם 3 סוגי הרדמה: מקומית, אזורית וכללית. לעתים ייתכן שילוב של סוגי הרדמה שונים כמו כללית עם אזורית, אזורית עם מקומית, או שילוב של שתי הרדמות אזוריות (הרדמה אפידורלית וספינלית). סוג ההרדמה הנדרשת ייקבע על ידי הרופא המרדים והרופא המנתח, תוך בדיקת המטופל והתחשבות במצבו הרפואי והצורך בסוג הרדמה כזה או אחר.
הרדמה מקומית:
מתן תרופה המשככת ו\או מבטלת כאבים במקום הניתוח או האבחון. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת תכשירים לקרבת האזור המנותח, או הזלפת חומר מאלחש על גבי ריריות. פעולה זו מתבצעת בדרך-כלל על ידי המנתח עצמו, ללא צורך ברופא מרדים. הרדמות מקומיות משמשות לעתים קרובות גם בטיפולי שיניים.
הרדמה אזורית:
מתן תרופה המשככת ו/או מבטלת כאבים באזור הניתוח. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים אל עצבים או סביבם וגורמת לאלחוש של אזור מסוים בגוף. להרדמה אזורית יכולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים אפשרים: תחושת אי-נוחות, לחץ, אי-תחושה, הגבלה בתנועה ושיתוקים חולפים באזור ההזרקה, זיהום מקומי, התפתחות מורסה, כאבי גב, כאבי ראש חדים או ממושכים ובמקרים נדירים - פגיעה קבועה בגפיים ובכיס השתן.
הרדמה כללית:
גרימת שינוי הפיך ומבוקר של מצב ההכרה, כך שהמטופל אינו מגיב לכאב ולגירויים חיצוניים. הרדמה זו מתבצעת על ידי הזרקת חומרים נרקוטיים למערכת הדם או החדרתם של גזי הרדמה למערכת הנשימה בעזרת קנה נשימה (טובוס) ו\או מסכה. פעולה זו גורמת לירידה ברמת ההכרה, הרפיית השרירים והורדת תחושת הכאב. להרדמה הכללית יכולות להיות תופעות לוואי וסיבוכים: כאבי גרון, אי-נוחות בבליעה, בחילות והקאות, נזק לשיניים ולקנה הנשימה כתוצאה מהחדרת המיכשור הנחוץ להרדמה, תגובה אלרגית חריפה, תסמונת החום הממאיר, הפרעות בתפקודי מערכות חיוניים ובמקרים נדירים אף מוות. במהלך ההרדמה הכללית מופסקת פעולות הנשימה ועל המרדים להנשים את החולה בעזרת טובוס ומפוח הנשמה או מכונת הנשמה לאורך כל הניתוח.
ההרדמה ב"שבע עיניים" מבוצעת ע"י רופאים ממוחים בהרדמה לעיתים יהיה צורך להגיע לשיחה מקדימה עם המרדים לצורך בירור והתאמת סוג ההרדמה.
לקראת הניתוח חשוב להגיע עם כל הטפסים הבאים:
1. מכתב סיכום מחלות והיסטוריה רפואית.
2. בדיקות דם - ספירת דם ( CBC ).ביוכימיה ( NA, K, GLUC, UREA) .קרישת דם ( PT,PTT ).
3. במידה והנך מעל גיל 40 נא לבצע את הבדיקות הבאות:א.ק.ג (ECG ).צילום חזה ( AP+ LAT).